יובל נח הררי טוען שהבינה המלאכותית תיצור "מעמד חסר תועלת":
המוני אנשים שלכלכלה אין עוד צורך בהם.
וכשהוא נשאל מה ייעשה בהם, תשובתו – שעליה חזר גם ב-2015 וגם ב-2017 – היא:
"הניחוש הטוב ביותר שלי כרגע הוא שילוב של סמים ומשחקי מחשב".
ב-2018 וב-2024 הוא הוסיף שהבינה המלאכותית לא רק תחליף את האינטלקט האנושי ותעבוד טוב יותר מבני האדם, אלא גם תחליף את מערכות היחסים שלנו.
למה?
כי היא תבין את הצרכים הרגשיים שלנו כל כך טוב, שנהפוך לחסרי סובלנות כלפי רוב היחסים האנושיים.
הררי אמנם מציג את הדברים כתחזית ולא כתוכנית פעולה, אבל הקור והריחוק שבהם הוא מדבר על בני אדם "חסרי תועלת" מעוררים חלחלה.
את העתיד שהוא מתאר אפשר לסכם בשני משפטים:
המכונה תיקח את העבודה שלכם ותשאיר אתכם מול המסך עם סמים.
אחר כך היא תיקח גם את מקומם של האנשים שאהבתם, כי היא פשוט טובה מהם בלהבין אתכם.
בקיצור: קודם תהיו מיותרים, אחר כך גם לא תצטרכו זה את זה.
מי שקורא את "החזון" הזה מתמלא בוודאי תרעומת. אבל השאלה שאני רוצה להעלות כאן היא אחרת:
איפה נמצא הצדק האלוהי בכל הסיפור הזה?
או בניסוח אחר: האם ייתכן שכוחות של חושך מנהלים את העולם, ואלוהים פשוט מניח להם?
על פניו נראה שהעולם אכן מנוהל על ידי החושך ולא על ידי האור, ותחושה זו מובילה רבים לייאוש ולאובדן אמונה.
אבל המסקנה הזאת מוטעית, כי היא מבוססת על הנחה שגויה לגבי הצדק האלוהי.
ראשית, אנשים מדמיינים את אלוהים כדמות על-אנושית עם זקן לבן, שעונה באופן אישי לפניותיהם. ולכן, אם ביקשנו יפה כל כך ולא רק שלא קיבלנו את מה שרצינו אלא גם חטפנו מכות, המסקנה היא שאלוהים לא קיים.
אולם לאמיתו של דבר, הצדק האלוהי בא לידי ביטוי בדייקנות מלאה בחוקי הבריאה, המבטאים את רצונו של אלוהים.
כך למשל חוק סיבה ותוצאה – המוכר יותר כחוק הקארמה – פועל מעצמו ומחזיר לכל אדם את מה שזרע במחשבותיו, במילותיו ובמעשיו, גם אם הדבר יתרחש רק בגלגול חיים אחר.
שנית, אנחנו תופסים את אהבתו של אלוהים כמיועדת לרווחתנו הארצית והחומרית בלבד:
בריאות, כסף, אהבה זוגית ומשפחתית.
אין שום פסול בכל אלה, אלא שאהבתו של אלוהים מכוונת למשהו גבוה מכך:
לרוח, להתפתחות האני האמיתי שלנו, שהיא הרבה מעבר לחיים הארציים האלה.
לכן לעיתים, דווקא מחלה, משבר כלכלי או פרידה כואבת פותחים פתח להתעוררות רוחנית, ואפשר למצוא גם בתוך הסבל ביטוי לאהבה האלוהית לרוח האדם.
עכשיו בואו נתקדם שלב נוסף:
על פי חוקי הבריאה, גם תוכניות החושך סופן לשרת את תוכנית האור הגדולה ב"אחרית הימים", שכן אין כוח גדול מכוחו של אלוהים!
מהי תוכנית האור?
להביא לסגירת מעגלי הקארמה של כל יושבי תבל, אשר "לקחו ביס מפרי עץ הדעת" ובכך הניחו לאינטלקט – ולאחר מכן לרגשות – להשתיק את קול הרוח, והתנתקו מאלוהים ומן הנצח.
ואיך תשרת תוכנית החושך – זו שהררי מתאר – את תוכנית האור?
זה פשוט, ויחד עם זאת גאוני!
תוכנית החושך אומרת למעשה:
האינטלקט שלכם לא שווה כלום, כי שום מוח אנושי לא יוכל להתחרות בבינה המלאכותית.
גם הרגשות שלכם לא שווים כלום, כי אף אדם לא יכיל את הרגשות הבלתי יציבים שלכם בסבלנות אין קץ, כמו הבינה המלאכותית.
ואז אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת:
אם כך, מה מותר האדם מן הבינה המלאכותית?
הרוח!
הרוח אינה תוצר של המוח, שבו מתקיימות גם התודעה האינטלקטואלית וגם התודעה הרגשית. הרוח היא הגרעין הנצחי של האדם, ומקורה מחוץ לעולם החומר.
לכן, הבינה המלאכותית לעולם לא תוכל להחליף אותה, כי כמו כל מכונה – גם המשוכללת ביותר – היא לא תוכל לחרוג מגבולות ההבנה של עולם החומר.
מכאן שמהפכת התודעה הרוחנית היא המהפכה החשובה ביותר של העת החדשה:
היא מחזירה לאדם את כתר אנושיותו האמיתי ומשחררת אותו לנצח נצחים מקללת הנחש!
