אחד מתוך מאות המשפטים החכמים של בן זוגי, הוא: ״אל תגיד לאנשים איך לחיות, אלא חיה באופן כזה, שיעורר אותם לשאול שאלות״.
באחת הנסיעות שלנו, הייתה לי הזדמנות לחוות, כמה המשפט הזה נכון.
הייתה לנו נסיעה חשובה לאוסטריה, ובדרך עצרנו במינכן לאכול במסעדה. המקום היה פשוט מפוצץ באנשים והמלצרית אמרה שמקום פנוי עבורנו, נותר רק בשולחן בו ישב לבדו בחור כבן עשרים. לאחר ששאלנו אם לא אכפת לו שנצטרף והוא ענה שבשמחה, התיישבנו אחד מול השנייה וחיכינו לתפריט.
בינתיים, הבחור לא הפסיק להסתכל עלינו ואז הוא שאל לפתע:
״סליחה שאני מפריע, אבל מה הסוד שלכם? האמת, אף פעם לא ראיתי זוג עם כזה ניצוץ של אהבה בעיניים…״
אבל לפני שהספקנו לומר משהו, הוא התחיל לספר על הדור שלו, שממש כבר לא מאמין בנישואין.
״הדור של ההורים שלי או שמתגרש, או שבוגד או פשוט ממשיך לחיות תחת אותה קורת גג, אבל זה נראה יותר כמו פשרה כלכלית מאשר מערכת יחסים מעוררת השראה״.
ואז הוא הוסיף בכאב:
״ובדור שלי, אף אחד אפילו לא מדבר על חברות. אפילו הנשים לא רוצות מחויבות ואומרות לך באופן מפורש, שהן מעדיפות סטוץ חד פעמי״.
איזה דור אומלל, חשבתי בליבי. יש להם את כל המותרות בעולם – אבל אין להם אהבת-אמת.
״…אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ…״ כתב משורר שיר השירים על כך שממון, לעולם לא יוכל לקנות אהבה – והוא כל כך צדק.
אחרי שהבחור הצעיר ממקסיקו שפך את ליבו בפנינו, הוא חזר לשאלה: ״אז מה הסוד שלכם?״
הסתכלתי עליו וחיכיתי לתשובה שתתאים לגיל שלו ולרמת ההתפתחות הפנימית שלו, אותה ניתן לקלוט דרך העיניים. לא יכולתי לדבר על קשר מגלגולים קודמים וגם לא על האהבה לאלוהים אשר מאחדת בינינו, או על המשימה המשותפת שיש לנו. הוא לא היה בשל לתשובות מן הסוג הזה, אז אמרתי לו בספרדית:
״משיכה רוחנית!״
ידעתי שהוא ירים גבה בתמיהה, אז המשכתי והסברתי:
״רוב האנשים לא מודעים לכך שהאני האמיתי שלהם היא הרוח – ולכן כשהם באים לבחור בן או בת זוג, זה נעשה בגלל משיכה פיזית, רגשות או אפילו שיקולים אינטלקטואליים. כל אלה, משקפים רק את הצד החומרי של האדם ולכן לקשר שמתחיל מן המקום הזה, יש תאריך תפוגה. זה פשוט לא מחזיק מעמד ואז מגיעה הפרידה הכואבת ואחריה מיד עולה שוב התקווה למצוא מישהו או מישהי אחרת שאיתם, הפעם, זה יהיה לנצח.״ (ואם הוא היה ישראלי, הייתי ממשיכה לתת לו דוגמאות על כל הזמרים המסלסלים בקולם שירי אהבה וכל הקהל מזיל עימם דמעה, אבל בחיים האישיים שלהם – כולם גרושים).
האמת, הבחור היה המום מהתשובה שנתתי, כי את המושג ״משיכה רוחנית״ הוא לא שמע מעולם.
אבל הוא לא היחיד.
מאז שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת, קללת הנחש שורה על רוב האנושות (דרך אגב, סיפור גן עדן אינו סיפור היסטורי, אלא קוד להבנת הטרגדיה של האנושות כולה).
זוהי קללת ״המטריקס הפנימי״, בו האדם נותק מן הרוח שלו, מן הנצח, מאלוהים – ומכל הברכות והשמחות שהיו אמורות להיות מנת חלקו, על פי תוכנית הבריאה – ובמקום זאת, הוא כלוא ומשועבד לתודעה חומרית בלבד.
האם זה מפליא שהוא לא יכול לתפוס אהבה השייכת לנצח?
הבחור המשיך לשאול שאלות על הרוח ואז ידעתי שזה הרגע להזמין אותו לקורס LET MY SPIRIT GO.
״תבוא לשחרר את הרוח שלך! אגב, שיעור מספר תשע מוקדש כולו לברית הנישואין״.